מתי כדאי לפנות לעורך דין פשיטת רגל

מתי כדאי לפנות לעורך דין פשיטת רגל

 

עורך דין העוסק בנושאי חובות, פשיטת רגל והוצאה לפועל בוודאי מכיר את הסיפורים האישיים של האנשים מאחורי העסקים אשר נכלאו לחובות. זה יכול לקרות לכל אחד מאיתנו, בתמימות רבה אנו עלולים להיקלע לחובות, אפילו אם לא באשמתנו. החובות מתגלגלים, צוברים ריבית ובקלות מגיעים למימדים מפלציים אשר אין באפשרותנו לעמוד בהם.

 

בנסיבת מסויימות עסקים עלולים להגיע למצב של חדלות פרעון (עסק בפשיטת רגל). זהו המצב בו בעל העסק אינו מסוגל לעמוד בהתחייבות הכספיות בפני הנושים. לצורך הדוגמה אלו יכולים להיות ספקים שונים של בית העבק, עובדים שהעסק אינו מסוגל לשלם את משכורתם, דורשי שכר דירה עבור הנכס בו פועל העסק וכו׳. אלו הם מצבים לא פשוטים וכלל לא נעימים, הנושים מצידם לוחצים ונוקטים בפעולות משפטיות על מנת להשיג את כספם; לעסק אין יכולת לעמוד בהחזר התשלומים והוא פשוט מתמוטט. החובות עומדים בעינם ובעל העסק עומד בפני סנקציות ועונשים אשר אינם מאפשרים לו לנהל את שגרת חייו. אנו נוהגים לכנות מצבים אלו כמצבים של פשיטת רגל, אך האמת שפשיטת רגל הוא גם מושג משפטי ואולי לא דבר נורא כל כך, הוא טומן בחובו הזדמנויות רבות.

מהי פשיטת רגל

 

פשיטת רגל היא הליך משפטי בו מכריזים על עסק כפושט רגל, דבר אשר נעשה באמצעות הגשת בקשה מיוחדת לבית המשפט, תהליך אותו מומלץ לבצע עם עורך דין פשיטת רגיל הבקיא ושולט בתחום. ההליך המשפטי המכונה פשיטת רגל נועד למעשה לענות על שתי מטרות – תשלום החובות לנושים אך במקביל מתן האפשרות לפושט הרגל לשקם את חייו, דבר הכרחי על מנת לאפשר לו לעמוד בתשלום החובות. לא נעים לפשוט רגל, מדובר במצוקה כלכלית ונפשית המשפיעה על בעל העסק ובני משפחתו, אך במקרים רבים פשיטת רגל איחוד תיקים היא הדרך היחידה לצאת מהחובות ולהתחיל לחיות מחדש. במילים אחרות ניתן להגיד שהכרזה על פשיטת רגל היא סוג של הסדר בין הנושים לבין בעל החוב, בהתערבות בית המשפט.

 

פשיטת הרגל נותנת סוג של הגנה לבעל החוב מהסנקציות הדורסניות על מנת שיוכל להמשיך לעבוד ולעמוד בתשלום החובות כפי שהוחלט על ידי בית המשפט. אך אל תשכחו שבית המשפט מחוייב גם לזכויותיהם של הנושים לקבל את כספם ולכן מבצע גם הליך כינוס נכסים על מנת לממש את נכסי העסק ולהשתמש בהם לשתלום החובות על פי סדרי העדיפויות המוגדרים בחוק.

 

במסגרת תהליך של בקשה להכרה כפושט רגל ישנה גם אפשרות לקבלת צו הפטר, צו שמשמעותו מחיקה חלקית או מוחלטת של החוב לפי שיקול בית המשפט ובהתאם להגדרות הקבועות בחוק. למעשה זוהי אחת הסיבות העיקריות להגשת בקשה להכרה כפושט רגל.

 

מדוע צריך עורך דין לפשיטת רגל

 

בית המשפט השוקל את נושא פשיטת הרגל וצו הפטר דורש הצגת מסמכים רבים במקביל לבקשה (את הבקשה עצמה מגישים לכונס הרשמי של משרד המשפטים), כמו כן הוא נותן משקל רב להתנהלות האישית של בעל החוב. למשל בנסיבות שונות אדם יכול להיקלע לחובות שלא באשמתו, אך ישנו גם נסיבות בהן בית המשפט רואה התנהלות בלתי אחראית, כמו קבלת התחייבויות בשעה שבעל העסק יודע שלא יוכל לעמוד בהתחייבויות הכספיות; מקרה שבו תום ליבו של בעל החוב מוטל בספק.

 

עורך דין פשיטת רגל מכיר את כל החוקים והתקנות בנושא וכמובן את הליכי הגשת הבקשה לפשיטת רגל וצו הפטר. את הבקשה יש לצרף יחדיו עם מסמכים רבים המעידים על החוב לנושים השונים, להסביר את נסיבות התגלגלות החוב ואת הרצון להגיע להסדר. בית המשפט נותן משקל רב לנסיבות החוב כאשר הוא מקבל את החלטותיו. חשוב מאוד להיעזר בעורך דין פשיטת רגל על מנת למלא תא הטפסים כראוי ולנסח בצורה מדוייקת וברורה את הנימוק לבקשה. לבקשה זו ותוצאות ההחלטה של בית המשפט ישנה השפעה גדולה מאוד על המשך חייכם ומומלץ מאוד לעשות אותה באמצעות עורך דין הבקיא בנושא אשר יודע כיצד להשיג את ההסדר הטוב ביותר עבורכם.

 

מהו איחוד תיקים לחייב שמוגבל באמצעים

מהו איחוד תיקים לחייב שמוגבל באמצעים

 

אנשים שנקלעים לחובות עלולים למצוא אותם מול תיקים שונים של הוצאה לפועל, תיקים הנפתחים בלשכות שונות. הנושים רוצים את כספם והחייב ממש לא מעניין אותם. כך נוצר מצב שבו כל נושה פונה ללשכת ההוצאה לפועל ונפתח תיק כנגד החייב. כאשר ישנם נושים רבים נפתח עוד תיק ועוד תיק והחובות רק הולכים ותופחים. החייב נדרש להתייצב בלשכות הוצאה לפועל שונות וכל תיק מתנהל בנפרד מבלי לשקול את החובות בתיקים האחרים; זוהי בעצם הסיבה מדוע החייבים אינם מסוגלים לעמוד בצו התשלומים אשר נקבע להם.  מצב שכזה הוא בלתי אפשרי; הוא אינו מאפשר לחייב לחיות חיים נורמליים ורק מקשה עליו לעבוד על מנת להחזיר את החוב. הוא פשוט משותק ואינו עומד בצו התשלומים אשר נקבע לו.

 

ישנם חייבים רגילים וישנם חייבים מוגבלים באמצעים. חייב מוגבל באמצעים הוא מעמד של חיבים אשר אינם עומדים בהסדר התשלומים אשר נקבע להם. ישנם קריטריונים המוגדרים בחוק המתייחסים לגודל החובות ופרק הזמן שבו החייב אינו מצליח לעמוד בתשלומים.

חייב מוגבל באמצעים ואיחוד תיקים

 

חייבים שאינם מסוגלים לעמוד בצו התשלומים צריכים להגיש בקשה להכרה במעמד של חייב מוגבל באמצעים, לא מקבלים זאת באופן אוטומטי. מי שהוכרז כמוגבל באמצעים זוכה לסנקציות שונות, כמו למשל איסור יציאה מהארץ אך במקביל מתבצע צעד חשוב של איחוד תיקים.

 

איחוד תיקים הוא דבר הכרחי במצבים של ריבוי תיקים ולא רק בכך שהוא חוסך כאב ראש רב. איחוד התיקים מנהל את כל תיקי ההוצאה לפועל תחת תיק אחד, לו נקבע צו תשלומים אחד בהתאם ליכולתו הכלכלית של החייב. על מנת שההוצאה לפועל תבצע תהליך של איחוד תיקים, על החייב להוכיח להוציא לפועל שיש ביכולתו להתמודד עם צו תשלומים חדש של איחוד תיקים ולפרוע את החוב במלואו. ישנה דרישה לתשלום מיידי של לפחות 3% מסך כל החוב. יש להתמיד בתשלום חודשי של לפחות 3% כל עוד מחכים להחלטת ההוצאה לפועל. חשוב לדעת שאיחוד תיקים אינו מתייחס לחובות של מזונות, משכנתא או תיקים שעדיין נידונים בפני בית המשפט.

 

על מנת להגיש את הבקשה לאיחוד תיקים יש למסור את כל המידע להוצאה לפועל באמצעות מילוי שאלון. בשאלון זה יש למסור את כל המידע על נכסים בבעלותו, כולל מקרקעין, מטלטלין וזכויות שונות. שאלון זה מתייחס לתקופת הזמן של שלושת השנים שקדמו להגשת הבקשה. את הבקשה עצמה מגישים בלשכת ההוצאה לפועל בה מתנהלים מרבית התיקים. במידה ואין לשכה שניתן להגיד עלייה ששם מתנהלים מרבית התיקים עושים זאת בלשכה בה מתנהל התיק בעל החוב הגדול ביותר.

 

החיסרון של שיטה זו הוא בעיקר התשלום החודשי של 3%, אשר במקמרים רבים עלול להיות בלתי אפשרי עבור החייב. איחוד תיקים של בעל אמצעים מוגבלים אינו מתאים לכל מקרה של חייב. מומלץ תמיד להתייעץ עם עורך דין המנוסה בייצוג חייבים אל מול ההוצאה לפועל.

חוב והפטר כתובה (של חתונה)

חוב והפטר כתובה (של חתונה)

 

במסגרת החתונה נערכת כתובה; זוהי התחייבות של הבעל לדאוג למזונות האישה, לפרנס ולכבד את האישה. הכתובה מפרטת סכום כספי אותו הבעל מתחייב לשלם לאישה במקרה שימות או שיגרש אותה. ישנם רבים המתייחסים אל הכתובה כאל אקט מסורתי סמלי ולא כאל מסמך משפטי מחייב. אך האמת היא שעל פי פסיקת בית המשפט הכתובה היא בהחלט מסמך משפטי.

אנשים הנקלעים לחובות שאינם יכולים לצאת מהם זכאים לפנות על הכונס הרשמי ולבקש להיכנס להליך של פשיטת רגל. הליך אשר נועד לספק להם הגנה מפני הנושים אך נועד בשביל להגיע להסדר תשלומים עם הנושים. במהלך ההליך לפעמים בית המשפט מוציא צו הפטר, צו אשר פירושה מחיקה של החובות, חלקית או מלאה. לא ניכנס לשיקולי בית המשפט בעניין מתן צו הפטר אלא ננסה לענות על השאלה האם צו ההפטר תקף גם לגבי ההתחייבויות הכספיות בכתובה?

המקור לספק מתחיל אולי בהסכם המזונות שהוא כידוע אינו כפוף לצו ההפטר, כלומר זהו חוב שאינו בר הפטר. חוב המזונות הוא בהחלט חוב יוצא דופן אשר נובע מנימוקים סוציאליים ומוסריים וקודם בעדיפות על פני החובות לנושים. אך האם דיני הכתובה זהים לדיני המזונות?

אולי יעניין אותך: טור בנושא אמנות חושים וטלפתיה.

נושא זה התגלגל לבתי המשפט במקרה מפורסם בו גרושה תבעה את בעלה לשעבר אשר נמצא בהליך פשיטת רגל וקיבל צו הפטר. האישה נישאה בשנת 1999 והתגרשה בשנת 2007, בשנת 2008 פנתה לבית הדין הרבני בבקשה לקבל את 180,000 השקלים שהובטחו לה על פי הכתובה. בית הדין פסק לטובתה והיא פתחה בהליכי הוצאה לפועל. בשנתת 2011 קיבל בעלה לשעבר צו הפטר על חובותיו. האישה פנתה לבית השפט בבקשה לא להחיל את צו ההפטר על ההתחייבויות הכספיות בכתובה. מהות הטענה הייתה כי ההתחייבויות בכתובה זהות למעמד המשפטי של הזכות למזונות. בסופו של דבר הנושא הגיע לבית המשפט העליון אשר קבע את החלטתו על פי החוק ועל פי כוונת המחוקק.

 

בית המשפט קבע בצורה חד משמעית שצו הפטר, אשר אינו חל על מזונות, בהחלט חל לגבי הכתובה. בין הנימוקים שהביא בית המשפט הוזכר כי קיים שוני מהותי בין ההתחייבויות הכספיות של דמי המזונות לבין חוב הכתובה. בית המשפט רואה בחוב הכתובה כחוב רגיל. הסיבה לכך נמצאת במשפט העברי אשר על פי הפרשנות הסכום אשר נרשם בכתובה נועד על מנת להרתיע את הבעל מלגרש את האישה; הזכות למזונות לעומת זאת נובעת מחובתו המוסרית לדאוג למזונות ילדיו. בסופו של דבר בית המשפט רואה בחוב הכתובה חוב חוזי רגיל ומחיל עליו את דין ההפטר. עיכוב יציאה מהארץ כמו כן, בית המשפט הוסיף כי הכללת חוב הכתובה ברשימת החובות שאינם בעלי הפטר עלולה לעקר תכליתו של הליך פשיטת הרגל.

הכל על עיכוב יציאה מהארץ מטעם הוצאה לפועל

הכל על עיכוב יציאה מהארץ מטעם הוצעאה לפועל

חייבים אשר מתנהלים נגדם תיקי הוצאה לפועל עשויים למצוא את עצמם תחת צו עיכוב יציאה מהארץ. ההוצאה לפועל נועדה לוודא שהחייב ישלם את הכספים שהוא חייב, כמובן שבכפוף להסדר שנקבע עבורו. מחשש שהחייב יברח מהארץ על מנת להתחמק מהחוב, יש צורך בצו עיכוב יציאה מהארץ. את צו העיכוב ניתן להוציא נגד החייב בכל שלב, החל מרגע פתיחת התיק. צו שכזה הוא מוגבל לתקופת זמן של שנה אחת, להוציא מקרים של אי עמידה בתשלומי מזונות, שם הצו אינו מוגבל בזמן. אז מתי מקבלים צו עיכוב יציאה מהארץ ומה ניתן לעשות במקרה שכזה? ומה לגבי הנושים, האם הם צד בעניין?

רשם לשכת ההוצאה לפועל מוסמך להחליט על צו עיכוב יציאה מהארץ. הוא יכול לעשות זאת בכל שלב החל מרגע פתיחת התיק ויש כאן מקום לשיקול דעתו האישית. במידה ולחייב נקבע צו תשלומים והוא עומד בו, אין למעשה סיבה להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ. אך במידה ורשם ההוצאה לפועל חושש שהעיציאה מן הארץ עלולה לסכן את ביצוע פסק הדין (תשלום החוב) הוא רשאי להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ לחייב. במסגרת הוצאת הצו, יש להפקיד את הדרכון (או תעודת המסע) בהוצאה לפועל. סירוב של החייב לעשות זאת יכול לשמש כעילה למעצר עד להפקדת הדרכון.

הגשת בקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ

הנושים אינם צד פסיבי בעניין, הם יכולים להגיש בקשה הדורשת הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ לחייב. את הבקשה מגישים באמצעות טופס 217 של ההוצאה לפועל, תצהיר אישי ואישור ממרשם האוכלוסיין לגבי פרטי החייב. התצהיר שיש להגיש מפרט את העובדות הרלוונטיות;  זהו בעצם הנימוק לבקשה להטלת צו עיכוב יציאה מהארץ על החייב.

סוגי צווי עיכוב יציאה מהארץ

ישנן נסיבות שונות בהן מקבלים צו עיכוב יציאה מהארץ. במקרים מסוימים זה מתוך חשש שהחייב יתחמק מתשלום החוב, בהתאם לשיקול דעתו של הרשם. במקרים אחרים זה נעשה במסגרת הפרוצדורה (איחוד תיקים, חייב מוגבל באמצעים).

  1. צו עיכוב כנגד חייב העומד לצאת מהארץ מבלי לפרוע את החוב או לתת ערובות מתאימות לתשלום החוב.
  2. צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד חייב אשר אינו עומד בתשלום חובותיו.
  3. צו עיכוב יציאה מהארץ כחלק מתהליך איחוד תיקים בהוצאה לפועל
  4. צו עיכוב יציאה מהארץ לחייב במעמד של מוגבל באמצעים.

האם ניתן לבטל צו עיכוב יציאה מהארץ?

נזכיר שוב שהצו תקף לשנה אחת בלבד, למעט במקרים של חוב מזונות. כמו כן הרשם רשאי לדרוש ערובה לביטול הצו.  בתום השנה הצו מבוטל באופן אוטומטי ויש צורך בצו חדש במידה ורוצים למנוע מהחייב לצאת מהארץ. בהחלט ניתן לבטל צו עיכוב יציאה מהארץ לפי שיקול דעתו של הרשם אשר בודק האם הנסיבות מוצדקות. בדרך כלל יש צורך בהגשת בקשה לביטול הצו מצידו של החייב.