
קרדיט התמונה: Connor Kelley באתר PEXELS
פוסט טראומה בעקבות השירות הצבאי אינה תמיד מתפתחת בצורה ברורה ומיידית. יש מי שיחווה תסמינים בסמוך לאירוע קשה, ואחרים ימשיכו בשגרת חייהם במשך תקופה ורק בהמשך יבינו כי קשיים בשינה, הימנעות, זיכרונות חוזרים, דריכות או שינויים במצב הרוח קשורים לאירועים שחוו במהלך השירות.
המורכבות אינה רפואית בלבד. כאשר מבקשים לקבל הכרה בפגיעה נפשית מול משרד הביטחון, צריך לבחון גם את נסיבות השירות, את התיעוד הקיים, את האבחנה הרפואית ואת הקשר שבין האירועים הצבאיים לבין המצב הנפשי. לכן תביעות מסוג זה מחייבות הסתכלות על התמונה המלאה ולא רק על עצם קיומה של אבחנה.
פוסט טראומה אינה חייבת לנבוע מאירוע לחימה
אחד הדברים החשובים להבנה הוא שפוסט טראומה מהשירות הצבאי אינה מוגבלת דווקא ללוחמים או למי שהשתתפו בקרב. חשיפה לאירועי לחימה ומצבים מסכני חיים היא כמובן גורם אפשרי, אך פגיעה נפשית יכולה להתפתח גם בעקבות אירועים אחרים במהלך השירות, ובהם תאונות, חבלות גופניות, תקיפה או הטרדה מינית ואירועים קשים נוספים.
מבחינה משפטית, השאלה אינה רק האם האירוע נתפס כחמור באופן כללי, אלא מה התרחש במקרה המסוים וכיצד הוא השפיע על האדם שנחשף אליו. לכן יש חשיבות לתיאור מדויק של נסיבות השירות ושל האירוע או רצף האירועים שעליהם מבוססת הטענה.
לפעמים הקושי מתחיל בזיהוי הפגיעה
פוסט טראומה יכולה להתבטא בקשיי שינה, זיכרונות חודרניים, הימנעות ממקומות ומצבים המזכירים את האירוע, ירידה במצב הרוח וקשיים נוספים. לעיתים האדם ממשיך לעבוד, ללמוד, לנהל זוגיות או לתפקד כלפי חוץ, אך במקביל מתמודד עם פגיעה משמעותית בתחומים שונים בחייו.
זו אחת הסיבות לכך שהערכת הפגיעה אינה מסתכמת בשאלה האם אדם עובד או מנהל לכאורה שגרת חיים. כאשר נבחנת דרגת הנכות, יש משמעות רחבה יותר לתפקוד החברתי, המשפחתי, הזוגי, התעסוקתי והיום-יומי ולמידת ההשפעה של התסמינים על אותם תחומים.
מדוע האבחנה הרפואית חשובה?
כאשר מוגשת תביעה בגין פוסט טראומה, יש חשיבות לקיומה של אבחנה רפואית מסודרת. אדם יכול להיות משוכנע כי הוא סובל מתסמינים המתאימים לפוסט טראומה, אך במסגרת ההליך נדרש בסיס רפואי מקצועי שיתמוך בכך. במקורות המידע מצוין כי ניתן לקבל אבחנה מגורמים בתחום בריאות הנפש, ובהם פסיכולוג או פסיכיאטר.
האבחנה לבדה אינה מסיימת את הבירור. במסגרת תביעה למשרד הביטחון נדרש גם לבסס את הקשר שבין הפגיעה הנפשית לבין השירות. מסיבה זו עשויים להיות רלוונטיים מסמכים רפואיים, תצהיר המתאר את האירועים ועדויות של מי שיכולים לתמוך בנסיבות שהתרחשו במהלך השירות.
הקושי בהוכחת הקשר לשירות הצבאי
עצם העובדה שאדם אובחן עם פוסט טראומה לאחר שירותו אינה בהכרח מספיקה כדי לקבוע מבחינה משפטית שהפגיעה נגרמה עקב השירות. נדרש לבחון את האירועים שאליהם נחשף, את מועד הופעת התסמינים, את התיעוד ואת מכלול הנתונים הרפואיים והעובדתיים.
במקרים מסוימים עשוי התובע להיבדק על ידי מומחה רפואי מטעם משרד הביטחון, שתפקידו לבחון את שאלת הקשר הסיבתי ולהכין חוות דעת. מדובר בשלב נפרד מהוועדה הרפואית שקובעת בהמשך את דרגת הנכות, ולכן חשוב להבחין בין השאלה האם הפגיעה קשורה לשירות לבין השאלה מהי חומרתה.
כיצד קובעים את אחוזי הנכות בפוסט טראומה?
לאחר שהפגיעה הוכרה, הוועדה הרפואית של משרד הביטחון בוחנת את מצבו של הנפגע וקובעת את דרגת הנכות. בפגיעות נפשיות קיימת חשיבות רבה להשלכות התפקודיות של ההפרעה, ולכן עשויות להיבחן בין היתר היכולת לעבוד, לקיים קשרים בין-אישיים, לתפקד במסגרת המשפחה ולנהל את שגרת החיים.
כתוצאה מכך, שני אנשים שנחשפו לאירוע דומה אינם בהכרח יקבלו אותה דרגת נכות. חומרת התסמינים, תדירותם והפגיעה התפקודית יכולים להיות שונים מאוד מאדם לאדם, ולכן כל מקרה נבחן בהתאם לנסיבותיו ולמצב הרפואי בפועל.
גם נכות זמנית מוסיפה מורכבות להליך
במקרים מסוימים יכולה הוועדה הרפואית לקבוע נכות זמנית ולא נכות קבועה. המשמעות היא שדרגת הנכות נקבעת לפרק זמן מוגדר, ובסיומו עשויה להתקיים ועדה רפואית נוספת שתבחן מחדש את המצב. קביעה כזו עשויה להיעשות כאשר המצב הרפואי עדיין עשוי להשתנות או כאשר הטיפול נמצא בשלב מוקדם יחסית.
לכן חשוב לקרוא את החלטת הוועדה במלואה ולא להסתפק באחוז שנקבע. יש להבין האם מדובר בנכות זמנית או צמיתה, לאיזו תקופה נקבעה הנכות ומה היו השיקולים שעליהם הסתמכה הוועדה.
החשיבות של התיעוד לאורך הדרך
בפגיעות נפשיות קיימת חשיבות מיוחדת לרצף התיעוד הרפואי. טיפול אצל פסיכולוג או פסיכיאטר, אבחנות, טיפול תרופתי ותיעוד של שינויים בתפקוד יכולים לסייע בהצגת תמונה מלאה של המצב לאורך זמן. הוועדה הרפואית אינה בוחנת רק את עצם קיומה של אבחנה, אלא את חומרת הפגיעה ואת השלכותיה.
גם כאשר קיימים תסמינים משמעותיים, קושי להסביר אותם או היעדר תיעוד עלולים להקשות על הצגת המצב בפני הגורמים הרפואיים והמשפטיים. במקרים מורכבים ניתן לפנות גם אל עו"ד המתמחה במשרד הביטחון כדי להבין כיצד מתנהל ההליך ואילו היבטים רפואיים ומשפטיים עשויים להיות רלוונטיים.
פוסט טראומה מהשירות הצבאי היא פגיעה שדורשת בחינה רחבה
המורכבות של פוסט טראומה כתוצאה מהשירות הצבאי נובעת מכך שלא תמיד ניתן לראות את הפגיעה מבחוץ ולא תמיד קל לתאר את מלוא השפעתה. אותו אירוע יכול להשפיע באופן שונה על אנשים שונים, וגם אצל אותו אדם חומרת התסמינים יכולה להשתנות לאורך הזמן.
לכן גם ההליך מול משרד הביטחון מורכב ממספר שאלות נפרדות: האם קיימת פגיעה נפשית מאובחנת, האם היא קשורה לשירות, מהי חומרתה וכיצד היא משפיעה על התפקוד. רק לאחר בחינה של מכלול הנתונים ניתן לקבוע את ההכרה ואת דרגת הנכות המתאימה.
מאמרים קשורים

ביקורים בכלא צבאי – נהלים, שעות והנחיות למשפחות
ביקור בכלא צבאי הוא רגע שמערב הרבה לב, הרבה דאגה, וגם לא מעט סידורים קטנים שמכריעים אם היום יעבור בשקט. כדי שלא יתפזרו פרטים בין שיחות טלפון, קבוצות ושמועות –…

מתי ניתן להגיש בקשה להורדת פרופיל בצה"ל?
הפרופיל הצבאי נועד לשקף את הכשירות הרפואית והנפשית לשירות, ולכן הוא חייב להתאים למציאות הבריאותית בזמן אמת. בקשה להורדת פרופיל רלוונטית כשנוצרה מגבלה חדשה,…

איך להוריד פרופיל צבאי בצה"ל – כל האפשרויות
הפרופיל הצבאי בצה"ל קובע את כשירותו הרפואית והנפשית של המתגייס או החייל, והוא מהווה את אחד הגורמים המרכזיים שמשפיעים על השיבוץ, תנאי השירות ולעיתים גם על עצם…